פרייבט אקוויטי למשקיע כשיר | איתי אלנתן עושה תיקון

Picture of מאת: רועי למפרט

מאת: רועי למפרט

מידע נוסף

מי שטען בעבר שלמשקיע כשיר – אם כבר אקוויטי אז בפרייבט, שובר את הקוסנפציה של עצמו.

איתי אלנתן מנכ”ל לידר הון פרטי טען בעבר שעבור משקיעים כשירים הפרייבט אקוויטי הוא סוג של must. היום אנחנו מתכנסים כדי לעשות תיקון קטן לדברים. קטן, אבל ענק. מילולית – תיקון ששווה הון.

שאלתי את איתי: האם, למשקיע הכשיר הטענה ש”אם כבר אקוויטי, עדיף פרייבט אקוויטי” עדיין נכונה בעיניו, תשובתו המלאה בוידאו בליווי מצגת, כאן בוידאו במהשך

ואפשר להאזין בפודקאסט שלנו: כאן

למשקיע הכשיר: פרייבט אקוויטי vs. ליסטד אקוויטי? תלוי במנהל הקרן

להלן עיקרי הדברים:

התשובה לשאלה היא חד משמעית לא. אם כבר אקוויטי, למשקיע כשיר יש מספיק אופציות אחרות, שיכול להיות שבחירה באפיקים אלה, תהיה בחירה טובה יותר עבורו.

ליסטיד אקוויטי – מניות, למשל, זה שוק יותר יעיל ואפשר לראות שהפערים בין המנהלים הם מאוד קטנים ולכן אפשר להסתכל על השוק הסחיר כמקשה אחת.

יש היום מדדי תעודות סל שפחות או יותר יכולים לתת לנו את האינדיקציה ורואים שיש מעבר משמעותי של חוסכים בקרנות פסניה וקופות גמל לקופות מחקות מדד. זוהי הבעת עמדה של החוסכים בכך שלא מאמינים בניהול האקטיבי של מנהלי קרנות הפנסיה אלא חושבים שכביכול לא ניתן להכות את המדדים.

במובן מסוים הדבר נכון אבל חשוב להבדיל ולהגיד שמדובר רק על החלק הסחיר ולכן מי שרוצה חשיפה לנכסים לא סחירים, ותכף נדבר כמה זה הכרחי, חייב להיכנס למכשירים ולקופת כלליות בהיבט הזה.

 

לגבי החשיפה לנכסים לא סחירים: זה לכל אחד מאיתנו – שגם אם הוא לא משקיע כשיר יכול להיחשף לנכסים האלה דרך השקעה בקופות הכלליות הקופות הגדולות של חברות הביטוח, חברות הגמל וכו’. ולכשירים שמבצעים את ההחלטה ויכולים להשקיע בצורה כזו או אחרת במכשירי השקעה פרטיים אני ממליץ בחום להיוועץ עם גורם סופר מקצועי ולא להסתמך על סיפור.

בשוק הסחיר, אם בחרתי לא טוב אז עשיתי פחות אחוז או שניים מהמדד, בשוק הפרטי אם בחרתי לא טוב, הפסדתי את כל הכסף שלי. ולכן האימרה שפרייבט אקוויטי תמיד עדיף מליסטד אקוויטי נכון רק אם יש לי גישה לקרנות הפרייבט אקוויטי הטובות ביותר בעולם ואני מבין את זה.

אחרת, השקעות פרטיות – יש יצרנים מקומיים שבונים מכשירים כאלה ואחרים צריך לשים לב היטב ולהשקיע בהשקעות פרטיות רק אם יש לי את הייעוץ המתאים וההבנה שמדובר במכשיר השקעה ראוי ואיכותי.

פערים בין מנהלים שוק לא סחיר - שוק סחיר

פרייבט אקוויטי למשקיע כשיר – מדוע הבחירה במנהל קרן היא ההחלטה החשובה ביותר?

בואו נפתח את העיניים ונקבל כלים עם הצעות שמגיעות אליכםן.

הכותרת הראשית של המצגת היא “מדוע בחירת מנהל קרן היא ההחלטה החשובה ביותר?” הכותרת המשנית: תפקיד ההשקעות הפרטיות בתיק ההשקעות החדש. לפני שנה יצאנו עם מחקר שזה היה הכותרת הראשית שלה. אבל צריך להיות זהירים. אנחנו מתקנים את עצמנו ואנחנו נותנים לזה את המקום המשני כי בחירת הקרן ומנהל הקרן היא ההחלטה הטובה ביותר. אם אין לכם את היכולת להשקיע בקרנות הכי טובות אל תשקיעו, תשקיעו בשוק הסחיר יש שם מספיק אלטרנטיבות. 

נפרדים מתיק ההשקעות המסורתי (ולדאוג ל-Fix income)

בספטמבר 2022 המתאם בין מניות ואג”ח הגיע לשיא של 28 שנים – שיא זה אומר שהגיע למתאם מעל ל-70%. שאם אני לצורך העניין ציפיתי שבתקופות ששוק המניות יורד, הרכיב האג”חי יתן לי עוגן הדבר לא קרה והיו לי הפסדי הון ברכיב האג”חי וזה גרר להמון כותרות שכל המודל הזה של 60%-40% של מנהלי ההשקעות בוול סטריט קרס. כי מספיק שזה לא עובד פעם אחת אז המודל הזה כבר לא תקף.

תיק ההשקעות החדש התיק החדש נראה אחרת לגמרי: כתחליף לרכיב האג”חי או בשפה המקצועית ל-fixed income אנחנו יורדים מ-60% ל-30% בתיק הישן וכתחליף לכך אני מוסיף רכיב של קרנות השקעה פרטיות עם אלמנט של fixed income.

חשוב להדגיש פה שגם בחוב גם בנדל”ן וגם בתשתיות יש קרנות שמכוונות לתשואות פרייבט אקוויטי יש קרנות שאינם תחליף לאקוויטי פה אנחנו מדברים על הרכיב שמדברים נותן תחליף ל-fixed income. למשל, השקעה בתשתיות או נדל”ן שהוא קור-אססט. נכסים מאוד בטוחים שנותנים תזרים גבוה ומספקים הגנה מפני אינפלציה וכו’ או קרנות בשעבוד ראשון, קרנות חוב בכיר.

ברגע שאנחנו משקיעים ב-fixed income אנחנו לא רוצים להיות חשופים לתנודתיות של מניה.

הפרייבט אקוויטי נוגס ברכיב המנייתי

מבחינת הרכיב המנייתי, חלק נכבד כ-40% מושקע במניות מתחלף ב- 25% מניות ו-15% פרייבט אקוויטי. עבור משקיעים פרטיים עתירי הון יכול להיות חלק הרבה יותר משמעותי בנכסים לא סחירים.

התיק הזה מספק לי שמירה על ערך הכסף. הוא מונע את האפשרות, במובן מסוים, שבתקופת זמן מאוד קצרה אני אחווה הפסדי הון מאוד כואבים על סך הנכסים שלי.

45% מהתיק הוא לא mark to market הוא לא תנודתי כמו השוק וזה מספק לי חוסן ע”י פיזור לנכסים לא קורלטיביים לשוק הסחיר.

השקעות אלטרנטיביות זה מונח שיווקי. יש סחיר/ לא סחיר

הפרופ’ של באונ’ אמר: השקעות אלטרנטיביות זה מונח שיווקי. יש סחיר ויש לא סחיר. אני נוטה להסכים עם האמרה הזאת כי עצם העובדה שהנכס הזה מספק לי את אותה הגנה שעליה אנחנו מדברים נעוצה בהיותו נכס לא סחיר.

אתן דוגמה: יש הטוענים שהביטקוין הוא נכס אלטרנטיבי. למה הוא לא? כי כל עוד יש בביטקוין מסחר, ברגע שיש צורך בנזילות, ברגע שיש מיתון או משבר משקיעים צריכים כסף וככל שהנכס סחיר יותר משקיעים ימכרו את הנכס, מה שיוריד את ערכו. יתרה מזאת, הנכסים הסחירים מגישים למשיקים שאינם עתירי הון והם יותר זקוקים לנזילות בתקופות של משבר.

ולכן, גם אם אנחנו לא רוצים למכור את הנכס ומאמינים שנחירו נכון, עצם כוחות השוק ומשקיעים אחרים שימכרו את ערך הנכס זה יוריד את ערך הנכס שלי וזה מכניס ואתי לסיכון. ולכן אם יש לי את היכולת להיות בקבוצה של משקיעים כאלה שלא נכנסים לסרטס ודיסרטס אני רוצה להיות בצד שלהם, ואלו הן קרנות ההשקעה הפרטיות במבנה שהוא מבנה סגור.

אפשר לראות למעשה שאם אנחנו לוקחים מחקרים בוצעו בתחום הזה, שבסביבת אינפלציה גבוהה, פחות או יותר סביבת האינפלציה של היום, התיק הזה מגיע לתשואה גבוהה בהרבה בתיק המסורתי. ברמת תנודתיות יותר נמוכה וביחס שער משמעותית יותר גבוה. רמת הסיכון של התיק הזה נמוכה יותר והביצועים גבוהים יותר.

פערים בין מנהלים בקרנות פרייבט אקוויטי

עניין של מיליונים: הפערים בין מנהלים בפרייבט אקוויטי

אבל לא כל סיפור טוב הוא ההשקעה טובה. הסיפור הזה של שינויים בתיק ההשקעות המסורתי עשה הרבה גלים בשנים האחרונות וכל קרן פרייבט אקוויטי שקמה רכבה על הגל הזה. קרן פרייבט אקוויטי זה מבנה משפטי שתיאורטית כל אחד יכול להקים. הסכנה היא מאוד מוחשית. מאותה סיבה אם אני רוצה להיות מנהל תיקים אני צריך להוציא רישיון ויש על זה פיקוח.

פרייבט אקוויטי מיועד למשקיעים כשירים ולכן אין על זה פיקוח וזאת סכנה מספר 1 סכנה מספר 2 היא שבעוד הפערים בין המנהלים בשוק הסחיר הוא די זניח, הפערים בין מנהלים בפרייבט אקוויטי הוא מאוד משמעותי.

אותו פער שעליו אני מדבר הוא גדול יותר בתקופות של משבר. כשיש חגיגות כולם נהנים, כשיש משברים מנהלים שיש להם את היכולת המוכחת להשביח חברות ויש להם את האמון של המשקיעים שלהם, יודעים לא רק לא להינזק במצבי משבר, אלא לנצל את זה. כך שבעוד קרנות אחרות נפגעות משמעותית בתקוות משבר, אפשר לראות את הפער בין מנהל טוב למנהל ממוצע ומטה.

גם בפרייבט אקוויטי – לא כל סיפור טוב הוא השקעה טובה

משמעת השקעתית + מיקוד

כל קייס סטאדי הוא כלי כדי לבחון השקעות, הוא לא בהכרח תקף בכל בחינה. ניתן לראות בשקף הספציפי הזה שני דברים: משמעת השקעתית ומיקוד. ראינו מתאם בין תחומי פעילות לתשואות. בקרנות בעלות תחומי פעילות רבים, הפוקוס אינו במקום אחד וזאת דוגמה לנתון שצריך להסתכל ואפשר לראות שהפערים משמעותיים.

התמחות + ניסיון רלוונטי

עצם ההתמחות של קרן נותנת לה פער משמעותי מול קרנות בעלות מספר תחומי פעילות.

מי שאינם מתמחים בסקטור מסוים, בתוך PE – העולם הזה לאט לאט הולך לאזורים של התמחויות ספציפיות. בניגוד להשקעה סחירה PE חייבת להבין היטב באזורים בהם היא נמצאת, היא רוכשת שליטה בחברה, היא לא משקיעה בחברה אז היא חייבת לדעת טוב יותר איך לנהל את החברה.

מאותה סיבה צריך להסתכל על עקביות בביצועים. קרן PE, מאחר ותקופת ההשקעה שלה נעה בין 3 ל-5 שנים אז המרקט סייקלס לא אמורים להיות רלוונטיים. בניגוד לנכסים סחירים או קרנות גידור לצורך העניין, אם בחרתי טיימינג לא נכון, אי אפשר לתקן את זה כבר. כשאני מתחייב לקרן PE אנחנו צריכים לראות, פחות או יותר, ביצועים חזקים לאורך זמן.

זה נכון שבאמצע תקופת ההשקעה נכנסתי לאיזשהו משבר, אז חלק מההשקעות בוצעו לפניו וחלקן אחריו, אבל בד”כ מקרט סייקל לא נמשיך יותר משנה ככה שבתקופה של שלוש שנים, גם אם נפגעתי ממשבר מסוים, אוכל לתקן את זה ע”י כך שאעשה חלק מההשקעות לאחריו.

בסקונדרי, שמצטייר כשוק יעיל יותר עם פיזור משמעותי יותר, זה נכון שהפער אינו כמו בפריימרי, אבל גם פה אפשר לראות את הפערים בין מנהלי סקונדרי. גם פה צריך לבחור נכון.

תשואה של 16% נשמעת סיפור טוב. אבל כמו שאפשר לראות, יש סיפורים טובים מאלה.

המצגת של איתי להורדה>>>

בואו נסכם:

לתת משפט עבור כל asset class בהשקעות פרטיות – אם עושים את זה נכון, זה מספק לנו את העוגן שאנחנו מחפשים בתיק אופטימלי. עבור משקיעים לא כשירים, הם יכולים לעשות את זה דרך הקופות הכלליות, אני ממליץ לבדוק את הדבר הזה.

פרייבט אקוויטי נותן לנו ביצועים עודפים על מניות ברמת סיכון-תנודתיות נמוכה יותר

תשתיות ונדל”ן. חשיפה ישירה לנכסי הבסיס. שימו לב ברגע שקניתי דירה להשקעה יש לי נכס שנותן לי תזרים. עשיו השקעתי ב-RIT מכשיר סחיר או מניה של חברת נדל”ן עם פרופוליו של נכסים, אני כבר לא חשוף לנכס הבסיס בצורה ישירה, אני חשוף למניה. ולכן זה נכנס לחלק מנייתי ולא לפיקס אינקום.

קרנות חוב. גם בחוב זה אותו סיפור ואף יותר מורכב. מה רלוונטי ומה לא וצריך לעשות בחינה מאוד מדוקדקת. אנחנו יודעים על קרנות חוב פרטיות שהוקמו בישראל ובמקרה הטוב סגרו את ההשקעה בהפסד של חלק מהכסף במקרה הפחות טוב הן גם פשטו רגל והמשקיעים שלהן לא ידעים מתי יראו את הכסף שלהן.

יש לא מעט פמילי אופיס שפונים אלינו אחרי שהשקיעו בקרנות שלנו ורוצים גיוון. אני חושב שאם אני לא מוצא השקעה טובה, אני לא משקיע בכלל. אני לא שם כסף בסיכון כדי לעשות מיש-מש ולתת לעצמי הרגשה שהכף שלי מפוזר. הפיזור הזה יכול להעלות את רמת הסיכון ויגרום לקיזוז ברווחים של הקרנות הטובות שבחרתם. אפשר לשבת ולהמתין עם מזומן להשקעות הטובות ביותר ולא לקפוץ לכל השקעה שנקרית בדרכי רק על מנת לגוון.


אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או יעוץ במוצר פיננסי ו/או שיווק פיננסי ו/או ייעוץ מס/ ו/או יעוץ פיננסי ו/או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

עוד לקרוא במגזין:

בועז ורשבסקי, מנכ"ל אובייקטיב

ניהול סיכונים בהשקעות | ראיון עם מנכ”ל אובייקטיב

ניהול סיכונים בהשקעות ובעיקר בהשקעה בקרנות השוק הלא סחיר: בועז ורשבסקי, מנכ”ל אובייקטיב בראיון לרועי למפרט: על איך נראית אנליזה של אובייקטיב להשקעה, מתי מומלץ להשתמש בשירותי החברה ובאילו קרנות חשוב לבצע אנליזה גם לאורך חיי ההשקעה ולא להסתפק בטרום בלבד

קרא עוד »

שנחזור אליך?

תודה שנרשמת לניוזלטר שלנו.

כדי לא לפספס אף הזדמנות להשקעה
כדאי לבדוק את טאב ה-Promotions שלך מדי פעם ואפילו להעביר את המייל ל-Inbox

מבטיחים לא לשלוח ספאם!