עולם קרנות הגידור: מבט עדכני מעבר למדדים
בתקופה של טלטלות בשווקים, כשהבורסה המקומית חווה תנודתיות גבוהה לצד כניסה מסיבית של כסף זר, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות לניהול התיקים המסורתי. בראיון מעמיק שערך רועי למפרט עם אריאל בינו, שותף מנהל ב-Gilboa Funds, גוף המתמחה באנליזה והשקעה בקרנות גידור, נחשף עולם ההשקעות הייחודי של קרנות הגידור בישראל. בינו, בעל ניסיון של קרוב לשלושה עשורים בשוק ההון, מספק הצצה למבנה התעשייה, לאסטרטגיות השונות ולשינויים הרגולטוריים שמעצבים מחדש את השוק המקומי.
מהי בכלל קרן גידור?
המונח "קרן גידור" (Hedge Fund) עשוי להטעות. הקרן הראשונה הוקמה ב-1949 על ידי אלפרדו וינסלו ג'ונס, שקרא לה כך בשל שימוש בטכניקות של "לונג" ו"שורט" כדי לגדר סיכונים. אולם כיום, כפי שמסביר בינו, המהות של קרן גידור נעוצה במבנה המשפטי והעסקי שלה ולאו דווקא בטכניקת גידור ספציפית.
בינו מפרט שלושה מאפיינים מרכזיים המבדילים קרנות גידור ממכשירים פיננסיים אחרים:
- גמישות רגולטורית: הקרן פועלת כשותפות מוגבלת, מה שמאפשר למנהל חופש פעולה רב יותר בשימוש במינוף, מכירות בחסר (Short) ונגזרים.
- מבנה נזילות: בניגוד לקרנות נאמנות עם נזילות יומית, בקרנות גידור הנזילות מוגבלת (לרוב פעם בחודש או ברבעון). זהו יתרון משמעותי המאפשר למנהל "אורך רוח" והשקעה בנכסים פחות נזילים מבלי לחשוש מפדיונות פתאומיים.
- מודל דמי הצלחה: זהו "לב העניין". המנהל מתוגמל בעיקר על בסיס ביצועים (לרוב 20% מהרווחים מעל רף מסוים). מודל זה יוצר זהות אינטרסים בין המנהל למשקיע ומושך את ה"טאלנטים" הגדולים ביותר של שוק ההון.
ארגז הכלים: אסטרטגיות השקעה בשוק משתנה
כדי להבין איך קרנות גידור פועלות, צריך להכיר את מגוון האסטרטגיות שהן מפעילות. האסטרטגיה הנפוצה ביותר היא ה-Equity Long/Short. כאן, המנהל בוחר מניות שהוא מאמין שיעלו (Long) ובמקביל מהמר נגד מניות שהוא מעריך שיחוו ירידה (Short). הגישה הזו מאפשרת לקרן להפחית את החשיפה הכוללת לשוק ולהתמקד בבחירת ניירות ערך ספציפיים.
אסטרטגיה מרתקת נוספת היא ה-Event Driven. קרנות אלו מחפשות אירועים תאגידיים ספציפיים, כמו מיזוגים, רכישות, שינויים במבנה ההון או מאבקי שליטה, ומנסות לנצל את פערי המחירים שנוצרים סביבם. מדובר בעבודה אנליטית דקדקנית שבוחנת לא רק את המספרים, אלא גם את הסבירות המשפטית והעסקית להשלמת המהלך.
לצד אלו, קיימות קרנות ה-Macro, שמרימות את המבט אל התמונה הגדולה. הן סוחרות בשינויי ריביות, מטבעות וסחורות בהתבסס על מגמות כלכליות וגיאו-פוליטיות עולמיות. בינו מציין כי בתקופות של אי-ודאות גלובלית, כמו זו שאנו חווים כעת, לאסטרטגיות אלו יש פוטנציאל לייצר רווחים משמעותיים שאינם מתואמים בכלל לביצועי הבורסה המקומית.
שבירת מיתוס הסיכון והתשואה
אחת התפיסות המוטעות והנפוצות ביותר היא שקרנות גידור הן בהכרח מכשיר מסוכן יותר מהשקעה ישירה במדדי מניות. אולם לדברי בינו, המציאות בשטח לרוב הפוכה: בממוצע, קרנות הגידור מפגינות תנודתיות נמוכה יותר מתיק מנייתי טהור. הערך המוסף שלהן עבור המשקיע מתמקד בשני ערוצים מרכזיים: הראשון הוא יצירת "אלפא", כלומר השגת תשואה עודפת על ביצועי השוק בזכות מומחיות ויתרון יחסי של המנהל; והשני הוא קורלציה נמוכה, המבטאת את היכולת לייצר תשואה חיובית גם כשהשוק יורד, ובכך להעניק פיזור אמיתי לתיק ההשקעות הכולל.
הנתונים בישראל תומכים במגמת העלייה בביקוש לכלים אלו. כיום פועלות בארץ כ-250 קרנות גידור המנהלות סכום מצטבר של כ-17 מיליארד דולר. אף שהתעשייה המקומית צומחת בקצב מרשים של כ-17% בשנה בעשור האחרון, היא עדיין קטנה משמעותית בהשוואה לשווקים המפותחים בעולם – נתון שמעיד, לדעת בינו, על פוטנציאל צמיחה אדיר שעוד לפנינו.
איך בוחרים מנהל? מעבר למספרים היבשים
צמיחה זו מביאה איתה גם צורך בסטנדרטים מקצועיים גבוהים. בינו מדגיש כי בחירת קרן גידור אינה יכולה להתבסס רק על טבלת התשואות של השנה החולפת, או ביצועי עבר בכמה השנים האחרונות, למרות שזו הטעות הנפוצה ביותר של משקיעים. בינו מדגיש כי ב"גלבוע", התשואה ההיסטורית מהווה פחות מ-10% מהשיקול בבחירת קרן. במקום זאת, הם מתמקדים ב"בדיקת נאותות" (Due Diligence) מעמיקה:
- אנשים ותהליך: מי המנהל? מה הניסיון שלו? האם יש לו מתודה סדורה לבחירת ניירות ערך או שהוא פועל לפי "תחושות בטן"?
- תשתית אופרטיבית: האלמנט הקריטי ביותר הוא קיומו של אדמיניסטרטור חיצוני. זהו גוף מקצועי שמחשב את שווי הנכסים, מוודא את נכונות התשואות ומפקח על זרימת הכספים. ללא גורם כזה, המשקיע חשוף לסיכונים שאינם קשורים לשוק, אלא לניהול לא תקין.
- זכויות חתימה וביטחונות: יש לבחון את זכויות החתימה בחשבון ואת ההפרדה המוחלטת בין כספי המנהל לכספי המשקיעים – בדיקה מי רשאי להוציא כסף מהחשבון ואיך מנוהלים ניגודי העניינים.
המהפכה בשוק המקומי: קרנות גידור בנאמנות
החידוש המרתק ביותר שעלה בראיון הוא הצמיחה המטאורית של "קרנות גידור בנאמנות" – מוצר היברידי המשלב את האסטרטגיות המתוחכמות של עולם הגידור, כמו לונג-שורט ודמי הצלחה, תחת המעטפת המפוקחת של חוק השקעות משותפות בנאמנות. עבור המשקיע הישראלי, המוצר הזה טומן בחובו יתרונות מכריעים, ובראשם היכולת לדחיית מס (Tax Deferral). בניגוד לקרן גידור רגילה שבה המס משולם מדי שנה, בקרן בנאמנות המס נגבה רק בעת המכירה, מה שמאפשר לכסף "לעבוד" ולצבור ריבית דריבית לאורך שנים.
לצד יתרון המיסוי, המבנה החדש מעניק שכבה משמעותית של פיקוח ובקרה; הקרן כפופה לנאמן חיצוני ולרגולציה של רשות ניירות ערך, מה שמעניק למשקיע שקט נפשי לגבי תקינות ניהול הנכסים. בנוסף, המהלך פתח את הדלת לקהל רחב יותר, ומאפשר לבתי השקעות להציע אסטרטגיות פרימיום גם למשקיעים שאינם עונים להגדרה של "משקיע כשיר".
התעשייה הזו צומחת כיום בקצב מדהים של כ-10% בחודש, אך בינו מסייג ומזהיר מפני שאננות: לא כל קרן הנושאת את השם "גידור בנאמנות" היא אכן איכותית. הפער המקצועי בין המנהלים השונים נותר עצום, וגם כאן נדרשת עבודת אנליזה קפדנית כדי לבחור את אלו שיודעים לייצר תשואה עודפת לאורך זמן.
חיוניות הגידור בשוק מורכב
קרנות הגידור בישראל עוברות תהליך של התבגרות ומיסוד. ככל שהשוק הופך למורכב יותר, היכולת להשתמש בכלים של גידור, מכירות בחסר וניצול הזדמנויות במאקרו הופכת לחיונית. עבור המשקיע, המפתח הוא לא לרדוף אחרי התשואה של השנה שעברה, אלא לחפש מנהלים עם תהליך עבודה מוכח ותשתית אופרטיבית חזקה. היכרות טובה עם הגופים המנהלים היא הכרחית בבחירת הקרן הנכונה.
ייתכן שיעניין אותך בנוסף:
- קרן גידור בנאמנות – ההשקעה החדשה שכדאי להכיר
- שאגת הארי: סקירה עדכנית על השווקים וההזדמנויות
- גם ב-2026 הדולר צולל: האם השקל החזק הוא ברכה או איום אסטרטגי?
* המידע המוצג בכתבה זו נועד למטרות העברת ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, השקעה או המלצה לרכישת מוצרי השקעה כלשהם. כל ההחלטות הפיננסיות צריכות להתבצע בהתייעצות עם יועצים מקצועיים המורשים בתחום ובהתאם לנתונים האישיים של המשקיע. אין לראות במידע זה הבטחה לתשואה עתידית או אחריות למידת הצלחת ההשקעות. הכותב ו/או Lempert Family Office אינם נושאים באחריות להפסדים או לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
