כשמנהלי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח מקבלים החלטה על השקעה, הם לא רק מנהלים מספרים על מסך – הם מנווטים את עתיד החיסכון של הציבור הישראלי כולו. עבור המשקיע הפרטי, הבנת הצעדים של הגופים המוסדיים היא קריטית: היא מאפשרת לזהות לאן זורם "הכסף החכם", אילו סקטורים זוכים לרוח גבית, וכיצד מנהלי התיקים הגדולים במדינה מתגוננים מפני סיכונים. דוח השקעות המוסדיים החדש של לידר הון פרטי, (Leader Private Capital) מבית לידר שוקי הון מנתח את תיק החיסכון הלאומי, ומספק הצצה נדירה למגמות שמניעות את השוק.
ברמה הגלובלית, השווקים הפרטיים ממשיכים במכמת הצמיחה המתמדת המלווה בהמשך הגדלת החשיפה לנכסים לא סחירים, גם אם בקצב מתון יותר. מגמה זו ניתן לראות בגרף שלהלן:
מקור: דוח השקעות המוסדיים בקרנות השקעה והשקעות פרטיות 2026, לידור הון פרטי
צמיחה מול יציבות: תמונת המצב המוסדית בישראל
הנתון הבולט ביותר העולה מן הדוח הוא חציית רף משמעותי: סך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בישראל חצה לראשונה את רף ה-3 טריליון ש"ח, והסתכם בסוף 2025 בכ-3.2 טריליון ש"ח. מדובר בצמיחה של כ-15% (תוספת של כ-435 מיליארד ש"ח) בהשוואה לסוף שנת 2024.
צמיחה זו נתמכת גם בצבירה נטו חזקה במיוחד, שהסתכמה בשנת 2025 ב-112 מיליארד ש"ח – זינוק של 29% לעומת הצבירה ב-2024, ושיעור הגבוה משמעותית מממוצע הצמיחה ההיסטורי העומד על 11%. כלכלני לידר מציינים כי הגידול בהיקף הנכסים נבע בעיקר מעליות שערים בשווקי המניות הסחירים, מגידול מתמשך בהפקדות השוטפות של הציבור ובתמ"ג הנומינלי, וכן מהתחזקות השקל מול הדולר.
שחיקה בחשיפה לשווקים הפרטיים
בעוד שהתיק הסחיר רשם עליות נאות, שיעור החשיפה של המוסדיים לקרנות והשקעות פרטיות (הון לא סחיר) ירד לכ-10% בסוף 2025, בהשוואה לכ-11% בסוף 2024.
לפי הדוח, השחיקה בשיעור החשיפה נבעה בעיקר מהזינוק בשווי הנכסים הסחירים (מניות ואג"ח) שהגדיל את משקלם היחסי בתיק, לצד התחזקות השקל (פיחות הדולר) שהקטינה את השווי השקלי של ההשקעות הבלתי סחירות, אשר רובן נקובות במט"ח. במונחים דולריים, שווי הנכסים הללו דווקא עלה ביותר מ-10%.
למרות זאת, במונחים שקליים זו השנה הראשונה שבה נרשם קיטון אבסולוטי בשווי הנכסים הבלתי סחירים בתיק המוסדי – ירידה קלה מ-304 מיליארד ש"ח בסוף 2024 ל-303 מיליארד ש"ח בסוף 2025. במקביל, יתרת ההתחייבויות העתידיות (Dry Powder) ירדה זה השנה השנייה ברציפות והגיעה לנקודת שפל היסטורית של 27% מה-NAV (שווי הנכסים הנקי). בלידר מזהירים כי ללא הרחבה מחודשת של ההתחייבויות בשנים 2026–2027, שיעור החשיפה לשוק הפרטי עלול להישחק עוד יותר.
ישראל מול העולם: שמרנות מקומית מובהקת
השוואה בין מדיניות ההשקעות בישראל לזו של גופים מקבילים בעולם חושפת הבדלים מהותיים ברמות הסיכון. בעוד שבישראל שיעור החשיפה לשווקים הפרטיים עומד על 10% בלבד, באירופה הוא מגיע ל-19% ובצפון אמריקה הוא מטפס לשיעור של 28%.
ההבדל בגישות משתקף היטב במבנה התיק המקומי: המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים בנכסי מזומן בשיעור גבוה במיוחד של 11% מהתיק (לעומת 2% בלבד באירופה ובצפון אמריקה), לצד השקעה משמעותית ביותר באיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות. מנגד, מניות סחירות מהוות פחות משליש מהתיק הכולל בארץ – נתון נמוך משמעותית בהשוואה למקובל מעבר לים, המדגיש את הנטייה המקומית לשמרנות וזהירות.
דינמיות בהרכב תיק ההשקעות הפרטיות (2024 לעומת 2025)
בתוך תמהיל התיק האלטרנטיבי (הבלתי סחיר) של המוסדיים חלו תזוזות מעניינות במהלך השנה החולפת:
- Private Equity (41% מהתיק האלטרנטיבי): ממשיך להוות את החלק הארי של התיק למרות ירידה קלה של 1%. בתוך אפיק זה, אסטרטגיית ה-Buyout מובילה עם נתח של 42%. הדוח מצביע על כך שתקופת ההחזקה הממוצעת בנכסים בעולם התארכה משמעותית ל-5.9 שנים (בהשוואה ל-4.8 שנים בשנת 2014) – דבר המגביל את האקזיטים ומגביר את החשיבות של מציאת נזילות דרך השוק המשני (Secondaries).
- Real Estate (27% מהתיק): רשם עלייה של 2% וחווה התאוששות ("ריבאונד") בנפח העסקאות בזכות מחירי כניסה נוחים. חלה תפנית חיובית בהשקעות ישירות (שרובן ממוקמות בישראל) שצמחו מ-36% ל-39% מתת-התיק, בעוד שתחום המשרדים בארה"ב ממשיך להוות גורם מכביד עקב השפעות העבודה מרחוק והייעול הטכנולוגי באמצעות AI.
- Infrastructure (16% מהתיק): רשם עלייה של 1% וממשיך לצבור תאוצה כחלופה אטרקטיבית ויציבה לאיגרות חוב. הביקוש לקטגוריה זו קשיח, ומלווה באופטימיות רבה לטווח הארוך סביב סקטורים של אנרגיה, חשמל והקמת Data Centers כדי לתמוך בטרנספורמציה הדיגיטלית וב-AI.
- Private Credit (12% מהתיק): התכווץ ב-3% על רקע חששות שהתעוררו בשווקים ולחצי פדיונות בקרנות פתוחות (Semi-Liquid) בעולם, שחלקן נאלצו להעלות מגבלות פדיון (Gates). למרות זאת, בלידר מעריכים כי האשראי הקלאסי יחזור לצמוח לאור ביקוש גובר למימון.
פילוח ההשקעות הפרטיות בין סוגי הנכסים מודגם בגרף שלהלן:
מקור: דוח השקעות המוסדיים בקרנות השקעה והשקעות פרטיות 2026, לידור הון פרטי
זרקור על הלוואות ישירות בישראל
אסטרטגיית ההלוואות הישירות (Direct Loans) מהווה נדבך משמעותי בצמיחת תיק החוב של המוסדיים. בבחינת פיזור ההשקעות בסגמנט זה, הנתח הגדול ביותר מופנה להלוואות ליחידים (19%), נדל"ן מניב בישראל (17%) ובנייה (13%). שאר ההקצאות מתפזרות על פני תחומים מגוונים כמו חשמל (10%), תשתיות (9%), שירותים פיננסיים (6%), אנרגיה (4%), אנרגיה מתחדשת (4%), שירותים (4%), אשראי חוץ-בנקאי (3%), נדל"ן מניב בחו"ל (2%) ורשויות מקומיות (1%).
התיק מאופיין ב"הטיית בית" קיצונית ושמרנות ברורה: 89% מההלוואות הללו מוענקות לגופים ישראליים ו-86% מהן נקובות בשקל. פרופיל הסיכון של החוב המקומי נחשב לשמרני ומבוקר, כאשר כ-80% מהחשיפה מרוכזת בדירוגי אשראי גבוהים של A ומעלה (ולרבות דירוג פנימי). מבחינת תקופת ההחזקה, נדל"ן ואנרגיה הם בעלי משך זמן חיים ממוצע (מח"מ) ארוך של מעל 5 שנים, המבטיח יציבות ונעילת תשואה לטווח ארוך, בעוד שתשתיות (3.9 שנים) ופיננסיים (3.2 שנים) מאופיינים במח"מ קצר יותר.
מדוע בחירת מנהל הקרן קריטית היום יותר מתמיד?
הדוח של לידר מדגיש כי עצם הקצאת הכספים לשווקים הפרטיים כבר אינה מייצרת "אלפא" (תשואה עודפת) באופן אוטומטי. כיום, פערי הביצועים בתוך אותה מחלקת נכסים הם עצומים: בתחום ה-Private Equity, למשל, מנהלי הקרנות בעשירון העליון מציגים תשואה של כ-30% לאורך זמן, בעוד שהמנהלים בעשירון התחתון מציגים תשואה אפסית ואף שלילית. בעידן הנוכחי, המפתח להשגת תשואות עודפות לאורך זמן טמון בסלקטיביות קיצונית ובבחירה קפדנית של המנהלים והאסטרטגיות – ולא בעצם החשיפה האלטרנטיבית.
אולי יעניין אתכם בנוסף:
המומחים עונים בלייב: איך השקיעו המוסדיים ב-2024?
___________________________________________________________________________________
* המידע המוצג בכתבה זו נועד למטרות העברת ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, השקעה או המלצה לרכישת מוצרי השקעה כלשהם. כל ההחלטות הפיננסיות צריכות להתבצע בהתייעצות עם יועצים מקצועיים המורשים בתחום ובהתאם לנתונים האישיים של המשקיע. אין לראות במידע זה הבטחה לתשואה עתידית או אחריות למידת הצלחת ההשקעות. הכותב ו/או Lempert Family Office אינם נושאים באחריות להפסדים או לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
