פרק בונוס | משבר השקעות או הזדמנות חדשה? מבט גלובלי על טכנולוגיה, סטארטאפים ו – AI
בעולם שבו המהירות והידע הם המטבע החדש, ההשקעות הטכנולוגיות משתנות מן היסוד. בפרק בונוס של הפודקאסט כסף גדול – החלטות גדולות, שוחח רועי למפרט עם אסף חורש, שותף מנהל ב – Vintage Investment Partners, על הדרך שעברה תעשיית ההון סיכון מאז ימי הדוט-קום ועד לעידן ה – AI, ועל השאלה האם ישראל מצליחה לשמור על מקומה במפת החדשנות העולמית.
פלטפורמת השקעות גלובלית ונגיעה מקומית
חורש תיאר את Vintage כקרן הון סיכון שמנהלת כיום כ – 4.5 מיליארד דולר, ומשקיעה בשלושה מוקדים מרכזיים: ארצות הברית, אירופה וישראל. הקרן פועלת בשלושה מסלולים המגדירים את שלבי ההשקעה – קרנות סיכון בתחילת דרכן, קרן secondary לרכישת החזקות קיימות, וקרן growth להשקעות בשלבים מתקדמים יותר. מגוון הכלים מאפשר ל – Vintage לכסות את כל שלבי הצמיחה של חברות טכנולוגיה פרטיות ולספק מענה כולל לצרכי שוק ההון סיכון.
לדבריו, מה שמייחד את Vintage הוא שילוב בין ניסיון מצטבר, מאגר מידע רחב ורשת קשרים עולמית. לדבריו Vintage פעילה כבר יותר מעשרים שנה, ובמהלך התקופה הזו הם בנו מאגר נתונים ייחודי שמכיל אלפי חברות וקרנות. הוא מאפשר לחברה לקבל החלטות מבוססות נתונים, לא תחושות בטן. לדברי חורש, כשרואים כל כך הרבה עסקאות, יודעים לזהות תבניות, להבין את מחזורי החיים של חברות, ולזהות מוקדם מתי שוק מתקרר או מתחמם.
תפקיד הון הסיכון בבניית החדשנות
חורש הסביר את תפקידן של קרנות ההון סיכון כפלטפורמה שמעניקה ליזמים את המשאבים הראשוניים הנדרשים לבניית רעיונות. לדבריו, בעוד יזם שרוצה לפתוח מכולת או מוסך יכול לפנות לבנק, יזם שמבקש לבנות טכנולוגיה חדשנית זקוק להון שמוכן לקחת סיכון לטווח ארוך. זהו בדיוק המקום שבו קרנות ה – VC נכנסות, ומספקות את המימון ההתחלתי לחדשנות, שנים לפני שחברות מסוגלות להראות רווחים.
מעגל איכות סגור של יזמים ומשקיעים
בהמשך השיחה הציג חורש את מבנה האקוסיסטם של עולם ההון סיכון. הוא תיאר את ההשקעות כמעגל שמזין את עצמו: היזמים הטובים ביותר פונים לקרנות המובילות, והקרנות המובילות ממשיכות לשמור על יתרונן משום שהן משקיעות באותם סטארט-אפים שמגיעים לפריצות הדרך הגדולות. לדבריו, בעולם ההון סיכון יש קורלציה גבוהה במיוחד בין הצלחות העבר להצלחות העתיד – "הדבר היחיד שמנבא הצלחה הוא הצלחה", אמר.
גלי ההתפתחות של ההון סיכון בישראל
חורש פרס סקירה היסטורית של תעשיית ההון סיכון בישראל, והסביר כיצד היא התפתחה בשלושה גלים מרכזיים. הראשון, באמצע שנות התשעים, לווה בתמיכה ממשלתית ויצר את ההנחות הראשונות של ה – start-up nation. השני, סביב בועת הדוט-קום של שנת 2000, הביא גאות עצומה, אך גם התפכחות משמעותית. דווקא באותה תקופה נולדה Vintage, שתפקידה היה לאפשר למשקיעים למכור אחזקות לא נזילות. הגל השלישי, שהתעצם בעשור האחרון, מלווה בכניסתן של קרנות זרות רבות לשוק הישראלי ובעלייה דרמטית בהיקף ההשקעות, שהגיעו לשיא של מעל 30 מיליארד דולר בשנות הקורונה, לפני שהתאזנו חזרה.
בין תל אביב לעמק הסיליקון: הקשר ההדוק עם ארה״ב
חורש ציין כי הקורלציה בין השוק הישראלי לזה האמריקאי כמעט מושלמת – ישראל פועלת כחלק אינטגרלי מהאקוסיסטם של עמק הסיליקון. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי לאחר תקופות בועה נכנסות קרנות "תיירותיות" – גוף שמגיע בזמן הלא נכון ויוצא בזמן הלא נכון, מה שיוצר חוסר איזון זמני. כיום, לדבריו, השוק מאוזן יותר, ודווקא אחרי אירועי אוקטובר 2023, המשקיעים האמריקאים מפגינים אמון מפתיע בכלכלה הישראלית.
חורש הסביר את הסיבה: ישראל מחזיקה באקוסיסטם שלם, מהיזמים הטכנולוגיים ועד המשקיעים המנוסים, ברמה שאין כמעט בעולם מחוץ לעמק הסיליקון. הוא ציין את דור היזמים שחוזרים שוב ושוב לשוק אחרי אקזיטים, את התרבות הישראלית שמעודדת חדשנות ונכונות לקחת סיכון, ואת מערך ההכשרה הביטחוני, ובראשו יחידת 8200, כמנוע אנושי יוצא דופן. לדבריו, “יש פה את המשקיעים, היזמים והטאלנטים הטכנולוגיים הכי טובים, ומכונה משומנת שפועלת כמעט בלי תלות בגורמים חיצוניים.”
עם זאת, הוא הצביע גם על אתגר: ריכוזיות היתר של התעשייה סביב תחום הסייבר. לדבריו, למרות שישראל מובילה עולמית בתחום הזה, ההתמקדות בו פוגעת בגיוון הענפי ובמימוש הפוטנציאל בתחומים אחרים כמו בינה מלאכותית. “דווקא פה יש לנו את כל הכלים להוביל גם בתחום ה-AI, אבל רוב הבוגרים של 8200 פונים לסייבר כי שם הם רואים הצלחה ומימון. זה סוג של לולאה שמגבילה אותנו,” אמר.
אמונה חיצונית מול פסימיות פנימית
רוח הדברים של חורש מצביעה על ניגוד בין האמונה הגבוהה של המשקיעים הגלובליים בשוק הישראלי לבין החשדנות והפסימיות העצמית הנפוצה בקרב דמויות מקומיות. לדבריו, על אף מלחמות ומציאות ביטחונית רועשת, תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה לעבוד ואף לשבור שיאים ברכישות ובהשקעות. הוא מתאר את הישראלים כפסימיים מטבעם, אך מדגיש שהנתונים מראים אחרת: היקף ההשקעות, רמת החדשנות ומספר העסקאות הגבוה מראים שהעולם מאמין בישראל יותר ממה שאנחנו עצמנו מאמינים, ורוח התקופה מעודדת אופטימיות זהירה.
בהמשך, דיבר חורש על יחסי הממשלה והתעשייה. לדבריו, בעוד הדרג המקצועי מבין היטב את צורכי השוק ופועל נכון, הדרג הפוליטי לעיתים מפריע. הוא הדגיש כי “השוק כאן כבר משוכלל לגמרי, לא צריך התערבות – רק לא להפריע.” מצד שני, הוא הזהיר כי השיח הפוליטי הרוחש והפערים הפנימיים בישראל מתחילים להדאיג משקיעים זרים: “כשאתה צריך להסביר מה קורה במדינה שלך, זה כבר סימן לא טוב,” אמר.
ישראל כמודל לנחישות וחדשנות
הפרק נחתם באופטימיות זהירה. חורש רואה בישראל מקור השראה עולמי לחדשנות ולנחישות, אך מדגיש את החשיבות בשמירה על יציבות, מתינות ויכולת להמשיך לייצר הזדמנויות אמיתיות. רועי והוא הסכימו שהיזמות פה מדהימה. אם נדע לשמור על שפיות ולהמשיך קדימה – אין גבול למה שנוכל להשיג…
האזינו לפרק המלא של "כסף גדול – החלטות גדולות"
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך בהמשך לפרק:
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 1 | שוק רועש, החלטות שקטות: כך נראית אסטרטגיה מוסדית. עם יהודה אינדיג
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 2 | עידן טראמפ 2.0: שוק ההון האמריקאי מקבל עדכון גרסה. עם צביקה שלזינגר
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 3 | אינפלציה, ריבית ותקווה: ישראל על מפת ההשקעות של 2025. עם ערן פסטרנק
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 4 | כשאין דרמה יש אסטרטגיה: כך המוסדיים ניגשים לשוק ה – Private Equity עם דורית זק
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 5 | 2025: השנה שבה החוב הפך למנוע תשואה עם עידו בירמן
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 6 | השקעות בתשתיות: מאפיק משלים לאסטרטגיה מובילה עם איתמר בן-דוד
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 7 | נדל"ן: יציבות ישנה בעולם חדש עם רועי מאור
- כסף גדול – החלטות גדולות פרק 8 | כמו חשמל, כמו כבישים – בינה מלאכותית היא כבר תשתית עם אור אלון
סדרת הפודקאסטים "כסף גדול – החלטות גדולות"
הפודקאסט שמביא לכם את ההחלטות השקטות שמעצבות את השוק הרועש. בסדרה הזו יצאנו למסע – התחלנו עם מה שהמוסדיים עושים, איך הם זזים ומקבלים החלטות, ומשם צללנו עם המומחים מהשטח שהסבירו מה זה אומר ואיך דברים קורים בפועל.
בסדרה אירחנו אנשי מקצוע נוספים מהשורה הראשונה, לדון בהיבטים פיננסיים שונים של “כסף גדול” במציאות המשתנה של 2025. כל פרק לקח אתכם צעד נוסף אל תוך קבלת ההחלטות שמעצבת את עתיד ההשקעות.
