איך הדפסת כסף בארה"ב שינתה את כללי המשחק והפכה את הבנקים לשחקנים בסיכון?
מאז משבר הקורונה, העולם הכלכלי עבר טלטלה חסרת תקדים – ולא רק בגלל סגרים, אבטלה או שיבושים בשרשראות אספקה. אחד הגורמים המרכזיים ששינו את חוקי המשחק היה דווקא שקט, סמוי – אך עוצמתי: הדפסת כסף.
בארצות הברית, הבנק הפדרלי הוביל מהלך של הרחבה מוניטרית אגרסיבית שכלל הזרמה של טריליוני דולרים למערכת – הדפסת כסף מאסיבית. ריבית אפס, מענקים לאזרחים, רכישת אג"ח בהיקפים אדירים – הכול נועד לשמור על הכלכלה חיה. אבל עם הזמן התעוררה שאלה מטרידה:
האם הדפסת הכסף הזו יצרה תנאים שבהם ההשקעות יצאו מפרופורציה – והבנקים נחשפו לסיכונים שאותם הם מתקשים לנהל?
לפני שנבחן את השפעות הכסף הזול – חשוב להבין את היקף התופעה של הדפסת כסף באותן שנים.
כמות הדולרים במחזור בשנים 2010 – 2023
הנתונים באלפי מיליארד דולר אמריקאי.
מקור הנתונים: Federal Reserve System data release
ניתן לראות כי במהלך 2020–2021, כמות הדולרים במחזור זינקה בצורה דרמטית – עלייה של כ־25% בשנה אחת בלבד. מדובר בקפיצה חסרת תקדים – אפילו יותר מזו שנרשמה במשבר 2008. המשמעות: כמות הכסף עלתה בקצב מהיר בהרבה מהצמיחה הכלכלית – מה שגרם לעיוות בערכי נכסים ולחץ על המערכת הבנקאית.
פריחת ההשקעות – כשכסף נהיה זול מדי
אחד מהאפקטים הישירים של הדפסת כסף – הוא שההון הפך לשופע, נזיל וזמין יותר מאי פעם. כשהריבית קרובה לאפס והפיקדונות כמעט לא נושאים תשואה – משקיעים מחפשים אלטרנטיבות.
כך זה נראה בפועל:
- שוק המניות האמריקאי פרח. מדד ה-S&P 500 עלה ביותר מ-40% בשנתיים בלבד (2020–2021).
- חברות טכנולוגיה זינקו בערכן – לעיתים הרבה מעבר לשווי הכלכלי הריאלי שלהן.
- משקיעים פרטיים, גם כאלה שלא תמיד הבינו את מלוא הסיכון, החלו להזרים כספים לקרנות גידור, קריפטו, NFT, סטארט-אפים.
נוצר מצב שבו "כסף זול" הפך כמעט ל"מסטיק פיננסי": הוא נדבק לכל השקעה, עיוות את השווי שלה – ולבסוף נמתח מעבר לנקודת השבירה.
הבנקים – נהנים מהשגשוג, אך מגדילים סיכון
בנקים תמיד היו חלק מהמשחק הפיננסי. אבל בתקופה של ריבית אפסית, היה להם קשה להרוויח מפעילות ליבה מסורתית – כמו הלוואות רגילות או הפקדות לטווח קצר.
מה עשו הבנקים?
- חלק מהבנקים רכשו כמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח, בריבית נמוכה – מתוך הנחה שהריבית לא תעלה בקרוב.
- אחרים הרחיבו את פעילות האשראי לעסקים קטנים, לחברות טכנולוגיה צעירות, וללקוחות עם רמות סיכון גבוהות.
- ההון העצמי של הבנקים תפח, אך נבנה על בסיס תשתית רגשית – לא רק פיננסית: אמונה שהשוק ימשיך לעלות.
אבל כשהריבית החלה לעלות במהירות ב־2022 – הקרקע התחילה לרעוד.
המקרה הבולט ביותר בארה"ב היה קריסת Silicon Valley Bank (SVB) במרץ 2023 – בנק שנחשב לדומיננטי בקרב חברות טכנולוגיה וסטארט־אפים בעמק הסיליקון. לאחר שנאלץ למכור אג"ח ממשלתיות בריבית נמוכה בהפסד כבד, איבד את אמון הציבור – וקרס תוך ימים.
אך SVB לא היה מקרה בודד. זמן קצר לאחר מכן, גם Credit Suisse, אחד הבנקים הגדולים והוותיקים באירופה, התמוטט בעקבות סדרת כשלי ניהול, ירידה באמון הציבור ובעיות נזילות. אמנם הסיבות היו שונות, אך גם כאן ניתן לזהות את הלחץ שהמערכת הבנקאית העולמית חוותה לאחר שנים של כסף זול, עליית ריבית פתאומית, ושבריריות פיננסית.
הדפסת כסף ובועות השקעה – שילוב מוכר מדי
היסטורית, כמעט כל תקופה של הדפסת כסף משמעותית לוותה ביצירת בועות השקעה. קל להבין מדוע:
- עודף נזילות מעלה את מחירי הנכסים.
- המשקיעים מרגישים בטוחים – ולוקחים עוד סיכון.
- כאשר המגמה מתהפכת (כמו עליית ריבית או אינפלציה) – מתחילה תגובת שרשרת.
ההיסטוריה מלמדת: בועות אינן תוצאה של תאוות בצע בלבד – הן תוצאה של תנאים מאקרו-כלכליים שמדרבנים אותן. כאשר המערכת עצמה "מתגמלת" סיכון בטווח הקצר – הסיכון הופך לנורמה.
ומה קורה בישראל?
הבנקאות המקומית שלנו היא שמרנית יותר, אך נמצאת בעומס אשראי נדל"ני שלא בטוח כמה הוא עמיד. ואכן גם בישראל בנק ישראל נקט במדיניות דומה של הדפסת כסף – אם כי זהירה יותר: ריבית אפסית לאורך כשנתיים, תוכניות רכישת אג"ח, הקלות באשראי לעסקים.
התוצאות בישראל כללו:
- מחירי דיור שזינקו בעשרות אחוזים, בעיקר עקב בריחת משקיעים מהשוק הסולידי.
- עלייה חדה בהיקפי המשכנתאות – שיצרה חשיפה של הבנקים להלוואות בהיקפים עצומים.
- מעבר של הציבור להשקעות באג"ח קונצרני, מניות ונדל"ן – גם מבלי להבין תמיד את הסיכון.
בניגוד לארה"ב, בישראל לא נרשמו קריסות בנקים – אך גם כאן, המערכת מתמודדת עם אתגרים: עליית הריבית, שחיקת כוח הקנייה, ירידה בפעילות המשכנתאות – וחשש ממשבר נדל"ן.
לאן כל זה הולך?
נכון להיום, האקלים הפיננסי נמצא בתקופת מעבר. ריבית גבוהה משנה את כללי המשחק, וגורמת למשקיעים להיות סלקטיביים וזהירים הרבה יותר. הבנקים, שנדרשו להתמודד עם תנאים חדשים של נזילות וחשיפה, מבצעים הערכות מחודשות של תיקי האשראי שלהם. במקביל, בעקבות משברי 2023, כמו קריסת SVB ו־Credit Suisse, גופים בינלאומיים כגון Basel Committee on Banking Supervision מגבשים כללים מחמירים יותר. הדרישות כוללות ניהול נזילות, בקרה על סיכונים והחזקת הון עצמי גבוה יותר – במיוחד בבנקים בעלי חשיבות מערכתית (G-SIBs). הרגולציה הפיננסית, אם כך, בעיקר בזירה הבינלאומית, הולכת ומתהדקת.
ובין כל אלה, שאלה אחת נשארת תלויה באוויר:
האם הדפסת כסף, שהצילה את הכלכלה בטווח הקצר – היא זו שיצרה את התנאים לסיכון בטווח הארוך, או שמדובר במעגל כלכלי בלתי נמנע – כזה שכל דור של משקיעים ובנקים צריך לעבור?
לסיום
אי אפשר להתעלם מההשפעה העמוקה של הדפסת הכסף על עולם ההשקעות והמערכת הבנקאית. מדובר בתופעה ששינתה פרדיגמות, דחפה נכסים לשיאים, אך גם יצרה פער בין ערך אמיתי לערך שוק. העולם הפיננסי של 2025 לא דומה לזה של 2019 – והכל בזכות (או בגלל?) המדיניות המוניטרית של שנות הקורונה.
האם בעתיד הקרוב נראה תיקון, איזון מחודש, או שמא שוב ניתקל בצורך "להדפיס פתרון"? הזמן – והשווקים – יגידו. מה שבטוח, הוא שכדי להבין את העתיד, חשוב ללמוד את ההווה – ובעיקר את המנגנונים שהובילו אותנו אליו.
בינתיים, מוזמנים לקרוא כתבות נוספות רלוונטיות (לחצו על הלינק כדי להגיע לכתבה):
- הזדמנויות בשוק ההון בשנת 2025
- מבט גלובלי ומקומי ותחזיות לשנת 2025 – ראיון מוקלט עם אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב
- האם נחזור לריבית אפס? אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס, לא שולל – פרק פודקאסט שלנו מיוני 2023 שעודנו רלוונטי
* המידע המוצג בכתבה זו נועד למטרות העברת ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, השקעה או המלצה לרכישת מוצרי השקעה כלשהם. כל ההחלטות הפיננסיות צריכות להתבצע בהתייעצות עם יועצים מקצועיים המורשים בתחום ובהתאם לנתונים האישיים של המשקיע. אין לראות במידע זה הבטחה לתשואה עתידית או אחריות למידת הצלחת ההשקעות. הכותב ו/או Lempert Family Office אינם נושאים באחריות להפסדים או לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
