אל דוראדו של המשקיעים? הזדמנויות באמריקה הלטינית
עבור רוב הישראלים, המונח "אמריקה הלטינית" מעורר מיד אסוציאציות של חופים קסומים, קרנבלים מנקרי עיניים, כדורגל משובח וטיולי תרמילאים שאחרי הצבא. אך מאחורי המעטפת האקזוטית והתרבותית הזו, מסתתר בשנים האחרונות אחד האזורים הכלכליים והגיאופוליטיים המעניינים ביותר בעולם. מדובר ביבשת רחבת ידיים בעלת משאבי טבע אדירים, אוכלוסייה צעירה, ומדינות שנמצאות בדיוק בנקודת מפנה היסטורית.
בפרק של "המומחים עונים ב-LIVE", הוובינרים שלנו, אירח רועי למפרט, מייסד ומנכ"ל "למפרט פמילי אופיס", את אילן פורמן, מייסד ומנהל קרן הגידור Ameritree, המתמחה בהשקעות באמריקה הלטינית ובשווקים מתפתחים. השניים צללו אל מעבר לכותרות כדי להבין איפה באמת נמצאות ההזדמנויות הגדולות, מהם הסיכונים המרכזיים, ואיך נכון לבנות פורטפוליו השקעות חכם באזור שנתפס בעבר כרכבת הרים תנודתית.
בריאות מאקרו-כלכלית ותמורות גלובליות
פורמן פתח את הראיון בכנות האופיינית לו: כשאומרים "לטין אמריקה" למשקיע מערבי, הדברים הראשונים שעולים לראש הם בדרך כלל תנודתיות, שחיתות או סדרות פשע בנטפליקס. עם זאת, המציאות בשטח השתנתה ללא היכר.
פורמן מזכיר כי בשנות ה-80, ישראל ואמריקה הלטינית הוזכרו יחד באותה נשימה בהקשר של משברי היפר-אינפלציה קשים. בעוד שישראל יישמה תוכנית ייצוב מהירה (בדומה לצ'ילה), לשאר מדינות האזור לקח עוד כעשור או עשור וחצי לייצב את כלכלותיהן. כיום, האזור בריא בהרבה ובעל יכולת מוכחת לספוג זעזועים ומחזורים כלכליים. שינוי דרמטי נוסף נוגע למבנה החוב: אם בשנות ה-90 המדינות סבלו ממשברי מטבע חריפים בגלל הצמדה לדולר, כיום רוב החוב של מדינות מובילות (כמו ברזיל) נקוב במטבע המקומי שלהן, מה שמקטין משמעותית את הסיכון הפיננסי.
שני מנועי צמיחה קריטיים נוספים שצוינו בראיון הם:
- מגמת ה-Near Shoring: העברת שרשראות האספקה והמפעלים מסין למדינות הקרובות גיאוגרפית לשוק היעד המרכזי – ארצות הברית. מגמה זו, שקיבלה תנופה משמעותית בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ, הופכת מדינות כמו מקסיקו ל-Hub ייצור רב-עוצמה.
- הטמעת טכנולוגיה: לא מדובר פה בשבבי AI מתקדמים, אלא במהפכת פינטק ואי-קומרס (E-commerce) פשוטה ויעילה, שהכניסה עשרות מיליוני אנשים חסרי חשבון בנק אל תוך המשחק הכלכלי, ישירות דרך הטלפון הסלולרי.
מפת ההזדמנויות: בין האימפריה הברזילאית למפעל המקסיקני
אחת הטעויות הנפוצות של משקיעים זרים היא להסתכל על אמריקה הלטינית כמקשה אחת. הראיון עשה סדר במפה הגיאוגרפית והציג ניתוח דו-קוטבי מרתק של שתי המדינות המובילות ביבשת:
ברזיל: מעצמה של ביקושים פנימיים
ברזיל היא תת-יבשת עם שוק עמוק של כ-200 מיליון תושבים. נתון מפתיע שעלה בראיון הוא שברזיל היא כלכלה סגורה יחסית, שבה הייצוא מהווה רק כ-15% מהתוצר (GDP). המשמעות היא שהכלכלה מונעת בעיקר מביקושים פנימיים ומעמד ביניים עולה. מעבר לעובדה שהיא התברכה בשפע של סחורות, אנרגיה וחקלאות בלתי רגילה, יש לה סקטור תאגידי פרטי מרשים, עם חברות בעלות היסטוריה ויציבות של מעל ל-100 שנה. פורמן הדגיש כי ברזיל נותרה נאמנה להבטחה המקורית של "שווקים מתעוררים": דמוקרטיה מתפקדת, רפורמות מבניות (גם אם בקצב איטי) ומערכת בנקאות מרכזית עצמאית לחלוטין.
מקסיקו: השער לארצות הברית
מקסיקו נהנית בצורה הדרמטית ביותר ממגמת ה-Near Shoring. עלות שעת מפעל במקסיקו עומדת על כ-1/8 בלבד מעלותה בארצות הברית, מה שמושך אליה השקעות עתק. בנוסף, השוק המקסיקני מאופיין ב"אינפורמליזציה" גבוהה – שימוש רב במזומן ושוק עבודה לא פורמלי – מה שמותיר מרחב עצום לצמיחה ודיגיטציה בשנים הקרובות.
הסקטורים החמים: חומרי גלם ומהפכת הבנקאות הדיגיטלית
כשצוללים לעומקם של הסקטורים, הראיון הציף שתי תעשיות מרכזיות שבהן יתרונות האזור מובהקים:
1. חומרי גלם ואנרגיה (Materials & Energy)
אמריקה הלטינית מציעה לעולם את עלויות הייצור השוליות הנמוכות ביותר של חומרי הגלם המובילים, לצד איכות גבוהה. חברה בולטת שהוזכרה היא יצרנית ברזל ברזילאית עם עלות הייצור הנמוכה בעולם. בתחום האנרגיה, האזור מוביל באנרגיה מתחדשת כלכלית (בברזיל, למשל, כ-70% מהחשמל מיוצר מאנרגיה הידרו-אלקטרית). לצד זאת, קיימים מאגרי נפט וגז אדירים בשלבי פיתוח מואצים, כמו שדה פצלי השמן האיכותי Vaca Muerta ("פרה מתה") שנתגלה בארגנטינה. סקטור נוסף וקריטי הוא הנחושת – כאשר צ'ילה ופרו מייצרות יחד בין שליש ל-40% מהנחושת העולמית, שנהנית מביקוש קשיח וצומח בשל המעבר העולמי לרכבים חשמליים ולתשתיות חשמל.
2. הסקטור הפיננסי והפינטק (Financials & Fintech)
באופן שאולי נראה הפוך לאינטואיציה, הסקטור הפיננסי הפרטי באמריקה הלטינית הוא אחד הרווחיים בעולם. במשך שנים הבנקים המסורתיים שירתו רק 20%-30% מהאוכלוסייה העשירה. בעשור האחרון קמו חברות פינטק וענקיות טכנולוגיה ששינו את חוקי המשחק. חברות כמו חברת בנק דיגיטלי ללא סניפים שהציג ברבעון האחרון צמיחה של 40% בהלוואות עם תשואה על ההון של 30%, או חברה אחרת הנחשבת ל"אמזון של אמריקה הלטינית", ניצלו את התשתיות שלהן כדי להנגיש אשראי, ביטוחים ושירותי מסחר להמונים. פורמן הסביר שהצרכן הלטיני דילג על שלב הבנקאות המסורתית ועבר ישר לבנקאות סלולרית, בדיוק כפי שדילג בעבר על קווי הטלפון הביתיים ישירות לסלולר.
המלכודות הפוליטיות ואיך בונים פורטפוליו חכם?
הסיכונים באזור, כמובן, לא נעלמו. פורמן ולמפרט הדגישו כי הביקורת הפוליטית על האזור מוצדקת. המלכודת הגדולה ביותר היא הפופוליזם, שמטבעו נוטה להרים ראש סביב מערכות בחירות. ממשלות מכהנות נוטות לעיתים קרובות לשחק עם מחירים ולסבסד מוצרים כדי לזכות בקולות, דבר שפוגע קשות ביעילות הכלכלית.
אז איך מנווטים משקיעים מוסדיים ופרטיים באזור כזה?
- הימנעות מחברות ממשלתיות: חברות אנרגיה או תשתיות ממשלתיות נוטות לשרת את האינטרס הפוליטי של הממשלה ולא את המשקיעים. לעומת זאת, החברות הפרטיות נאלצות להיות יעילות ומניבות בצורה יוצאת דופן כדי לשרוד, ולכן הן אלו שמייצרות רווחי יתר למשקיעים.
- מודל ה-DCF הפוליטי: פורמן מציע להסתכל על השקעות באזור מבעד לסייקל הפוליטי. בארגנטינה, למשל, הנשיא חאבייר מיליי מוביל מהפכה קפיטליסטית מרתקת, אך המדינה פשטה את הרגל 5 פעמים ב-25 השנים האחרונות. לכן, משקיע נבון יבחן רכישת אג"ח שמועד פירעונו חל לפני תום תקופת הכהונה של הנשיא הנוכחי.
- השקעה אקטיבית וסלקטיבית (Stock Picking): הנתון המדהים ביותר הוא שאמריקה הלטינית סובלת מתת-ייצוג קיצוני במדדים העולמיים. היא מהווה כ-6%-7% מהתוצר הגלובלי, אך משקלה במדד השווקים המתעוררים (MSCI EM) הוא כ-7% בלבד (בגלל הדומיננטיות של אסיה), ובמדד ה-MSCI World משקלה הוא אפס. כתוצאה מכך, קניית תעודת סל (ETF) כללית על האזור חושפת את המשקיע בצורה לא פרופורציונלית לחברות ממשלתיות פחות יעילות. הדרך הנכונה לייצר אלפא ותשואות דיבידנד גבוהות היא באמצעות ניהול אקטיבי, בחירת מניות ספציפיות או התמקדות באג"ח תאגידי דולרי איכותי.
שורה תחתונה: לשמור פשטות ולחזור לעתיד
אחד הטיפים המרתקים שסגרו את הראיון היה פשוט: "Keep it simple". חלק גדול מתזת ההשקעה באמריקה הלטינית מבוסס על מודלים שכבר עבדו בצורה מדהימה בארצות הברית או באירופה לפני 20 ו-30 שנה. חברות קמעונאות כמו הזרוע המקסיקנית של וולמארט או זכיינית העל של מקדונלד'ס באמריקה הלטינית, המפעילה אלפי סניפים, פשוט לוקחות מודל מערבי מוכח ומיישמות אותו בשוק צומח וצמא, שבו התחרות העיקרית היא עדיין מול דוכנים לא פורמליים ברחוב.
עבור משקיעים המחפשים גיוון אמיתי, דה-קורלציה לשווקים המערביים היקרים, וצמיחה לוגית ויציבה המוגנת במידה רבה מפני אינפלציה, השוק הלטיני בהחלט צריך להיכנס לרדאר. שילוב חכם של גיאוגרפיה, התמקדות בסקטור הפרטי וניתוח דינמי של סיכונים, יכול לפתוח דלת לאחד האזורים הכלכליים המבטיחים של העשור הנוכחי.
אולי יעניין אותך לקרוא בנוסף:
מעבר לתיק המנוהל: מדריך לקרנות הגידור
* המידע המוצג בכתבה זו נועד למטרות העברת ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, השקעה או המלצה לרכישת מוצרי השקעה כלשהם. כל ההחלטות הפיננסיות צריכות להתבצע בהתייעצות עם יועצים מקצועיים המורשים בתחום ובהתאם לנתונים האישיים של המשקיע. אין לראות במידע זה הבטחה לתשואה עתידית או אחריות למידת הצלחת ההשקעות. הכותב ו/או Lempert Family Office אינם נושאים באחריות להפסדים או לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
