מאחורי הקריפטו – ביטקוין רגולציה והעתיד הדיגיטלי

בפרק נוסף של סדרת "מה אומרים המומחים" של Lempert Family Office, אירח רועי למפרט את עו"ד ורו"ח אורי ציחור, ראש תחום הבלוקצ'יין והקריפטו במשרד פישר (FBC & Co). 

השיחה נפתחה בהסבר יסודי על מהו ביטקוין ומהי טכנולוגיית הבלוקצ'יין – "יומן רישום" מבוזר: לא גוף מרכזי אחד מחזיק ברישום אלא אלפי מחשבים ברחבי העולם, שמנהלים ומאמתים יחד את המידע. זו מערכת שמחליפה את ה-middleman ומייצרת שקיפות לצד אבטחה גבוהה. המערכת נוצרה לאחר משבר 2008 מתוך רצון לייתר את הבנק כמתווך מרכזי ולהעביר את ניהול הרישומים לרשת מחשבים עולמית. ביטקוין, מסביר ציחור, הוא היישום הראשון של אותה טכנולוגיה. לדבריו, הביטקוין הוא משאב במחסור בדומה לזהב או יהלומים, אך בניגוד להם כמותו מוגבלת מראש, והוא משוחרר על פי לוח זמנים קבוע ומדויק.

בין אידאולוגיה להשקעה: למה אנשים נכנסים לעולם הקריפטו?

ציחור מציג שתי סיבות מרכזיות לכניסה לעולם: האחת אידאולוגית – רצון לשלוט בנכסים ללא מתווך. השנייה פרקטית – התשואות ההיסטוריות שרבים מהמשקיעים פשוט לא יכולים להתעלם מהן. גם אם מנקים את "הרעש" של השנים הראשונות, עדיין מדובר באפיק שהציג לאורך זמן ביצועים העולים על נכסים מסורתיים כמו נדל"ן, זהב ומדדי מניות.

בנוסף, מזכיר ציחור מקרים שבהם ביטקוין סיפק פתרון ממש, למשל ברוסיה עם פרוץ המלחמה באוקראינה, כאשר אנשים הצליחו להעביר נכסים למרות מגבלות ממשלתיות וסנקציות.

למה ביטקוין שונה מכל מטבע אחר ומה הופך אותו לנכס המרכזי במערכת?

אורי מדגיש שהמונח "קריפטו" רחב הרבה יותר ממה שנדמה לציבור; אין מדובר בעולם של מטבע אחד, אלא במגוון רחב של נכסים דיגיטליים שמשרתים מטרות שונות לחלוטין. ביטקוין, למשל, מתפקד יותר כמו זהב דיגיטלי – נכס שמטרתו העיקרית היא אחסון ערך. לעומתו, Ethereum מזכיר יותר נייר ערך בזכות היכולת שלו להפעיל חוזים חכמים, stablecoins מתנהגים כמו דולר דיגיטלי יציב, ו-NFT דומים לעולם יצירות האמנות הדיגיטליות. כל מטבע מקושר לפרויקט אחר, לצורך אחר ולשימושיות אחרת, ולכן העולם הזה מגוון בהרבה מהמטבע הראשון שנוצר בשנת 2009.

בתוך המערכת הרחבה הזו, ביטקוין ממשיך להיות "התלמיד המצטיין" של התחום. השרשרת שלו היא הארוכה, המבוזרת והמאובטחת ביותר, ורוב "הכסף הגדול" נמצא בו. במשך שנים תהו האם ביטקוין ישרוד, אך כיום, כפי שציחור מסביר, הוא כבר מעבר לשאלה הזו; הדיון עבר מ"האם" ל"איך" וכמה הוא יגדל. כניסת המוסדיים ובתי ההשקעות הגדולים בשנים האחרונות דרך קרנות סל ומוצרים מוסדרים נוספים חיזקה עוד יותר את מעמדו כבסיס האיתן של עולם הקריפטו.

האם ביטקוין קורלטיבי לשוק ההון?

על אף מחשבה מקובלת שביטקוין ישמש מנגנון גידור בזמני ירידות, בפועל הקורלציה אינה קבועה. לעיתים יש התאמה, ולעיתים ממש לא. מה שבטוח, אומר ציחור, הוא שהנכס, על אף התנודתיו, ממשיך במגמת עלייה רבת שנים. מבחינתו, הביטקוין אינו נכס מגדר, אך בהחלט נכס רלוונטי בעולם מגוון השקעות, כמו נדל"ן, זהב, מניות ותשתיות.

הפשע מאמץ ראשון: קריפטו, עבריינות וטרור

אחד הנושאים המרכזיים שעולים בשיחה הוא השימוש שעבריינים וגורמי טרור עושים בקריפטו. ציחור מציין שתופעה זו אינה ייחודית לעולם הדיגיטלי – "עבריינים מאמצים טכנולוגיה מהר יותר מאנשים לגיטימיים", כך קרה גם עם האינטרנט. עם זאת, הוא מסביר שהיום, בזכות היכולת לזהות מי עומד מאחורי ארנק דיגיטלי ולנתח את פעילותו, ניתן לעקוב אחר העברות בצורה כמעט מושלמת. דוגמה לכך היא פרסומי המטה ללוחמה בטרור שזיהו ארנקים של חמאס והובילו לחסימתם, עד כדי כך, שהארגון עצמו קרא לא לתרום לו בביטקוין.
ציחור מדגיש כי רק חלק זעיר מהפעילות בקריפטו הוא פלילי, הרבה פחות מאשר בשוק המזומן, והגישה הרגולטורית כיום מאפשרת למדינות להתמודד עם האיומים בצורה יעילה בהרבה מבעבר.

רגולציה מתהדקת, שוק מתבגר: איך ממשלות וגופים מוסדיים מגיבים?

השיחה עוברת לאופן שבו המוסדיים והממשלות מתייחסים לקריפטו. גופים מוסדיים ישבו שנים "על הגדר", וכשנפתחו בפניהם אפשרויות השקעה מוסדרות כמו קרנות סל – הכסף זרם במהירות. בארצות הברית, לדוגמה, שינוי מדיניות פוליטי אחד הוביל למהפך של ממש: רגולציה ברורה יותר, מדיניות סדורה ואף החזקת ביטקוין כ-treasury.
בישראל, הרגולציה קשוחה יחסית אבל ברורה, עם מספר מצומצם של גופים מורשים שמאפשרים קנייה ואחזקת נכסים דיגיטליים באופן מסודר.

פרקטיקה: איך בפועל קונים ומחזיקים ביטקוין?

אחד הרגעים המעשיים בפרק מגיע כשהשניים יורדים לשאלה הפשוטה ביותר: איך קונים ביטקוין?
ציחור מציג שלוש דרכים עיקריות:

• רכישת תעודות סל או מוצרים עוקבים בשוק ההון – פשוט ונגיש.
• שימוש בחברות מפוקחות בישראל ובעולם שמבצעות רכישה ואחסון עבור הלקוח.
• פתיחת ארנק דיגיטלי עצמאי – מסובך יותר, דורש הבנה טכנולוגית ומעמיד את כל האחריות על המשקיע.

מי שבוחר בדרך העצמאית יכול להשתמש בארנק חם (אפליקציה) או בארנק פיזי – מעין דיסק-און-קי מאובטח שמאפשר שליטה מלאה בנכס. ציחור מדגיש שזהו מודל שמעניק עצמאות מוחלטת למשקיע, אך גם מטיל עליו אחריות מלאה: אין תמיכה, אין גוף לפנות אליו, ואין אפשרות “לאפס סיסמה”. אובדן המפתח הפרטי משמעותו אובדן הנכס עצמו, באופן שלא ניתן לשחזור. במילים אחרות, מי שמחזיק את הביטקוין בעצמו חייב להבין את המשמעות של ניהול הגישה כי טעות אחת עלולה להפוך לנזק בלתי הפיך.

מבט קדימה: לאן עולם הקריפטו הולך?

ציחור מסכם את השיחה בנימה מפוכחת: עולם הקריפטו נמצא בדרך לאיזון. הוא כבר אינו רק חזון אידאולוגי של "מאמינים גדולים", אך גם לא אפיק אפור ופלילי כפי שמבקשים לתאר אותו. הוא מתפתח לכיוון שבו ביטקוין עשוי להפוך ל"זהב דיגיטלי", stablecoins עשויים לשמש כמנגנון תשלומים לכלכלה הגלובלית, וחוזים חכמים יתפשטו לעולמות פיננסיים נוספים. הטכנולוגיה עשויה לפתור בעיות אמיתיות – ממיליוני אנשים שאין להם חשבון בנק ועד תשלומים בינלאומיים מהירים וזולים יותר.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מה אומרים המומחים: AI בהשקעות – כך נראית שותפות בין מכונה לאדם

מה אומרים המומחים: השקעה בתשתיות – הנכס היציב של העשור הבא

* המידע המוצג בכתבה זו נועד למטרות העברת ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, השקעה או המלצה לרכישת מוצרי השקעה כלשהם. כל ההחלטות הפיננסיות צריכות להתבצע בהתייעצות עם יועצים מקצועיים המורשים בתחום ובהתאם לנתונים האישיים של המשקיע. אין לראות במידע זה הבטחה לתשואה עתידית או אחריות למידת הצלחת ההשקעות. הכותב ו/או Lempert Family Office אינם נושאים באחריות להפסדים או לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.