מה אומרים המומחים? השקעות לא סחירות ב-2026: מגמות, סיכונים והזדמנויות
השקעות לא סחירות הן המקום מאחורי הקלעים בו מתרחשות המגמות שמעצבות את המשק, בעוד שרוב המשקיעים ממוקדים בתנודות היומיות של מדדי הבורסה. איך גוף מוסדי שמנהל מעל חצי טריליון שקלים בונה אלוקציה חסינה, אילו לקחים הופקו מהטלטלות בנדל"ן ובטכנולוגיה, ואיפה נמצאות ההזדמנויות הגדולות של השנים הקרובות?
בראיון מיוחד, רועי למפרט מארח את רוני זכאי, מנהלת תחום ההשקעות הלא סחירות, אשראי ותשתיות במגדל חברה לביטוח, לשיחה עמוקה על עולם ההשקעות האלטרנטיביות והדרך שבה הכסף הגדול מנווט בעידן של חוסר ודאות.
הצצה לתיק ה-100 מיליארד
מגדל מנהלת כיום מעל ל-500 מיליארד שקלים. מתוך סכום עתק זה, כ-100 מיליארד שקלים מושקעים בנכסים לא סחירים – אפיק המהווה כ-30% מהמסלול הכללי בפנסיה. התיק הלא סחיר אינו מקשה אחת; הוא מורכב מנדל"ן מניב (מגדל היא חברת הנדל"ן הרביעית בגודלה בארץ), אשראי ישיר, השקעה בתשתיות וחשיפה לקרנות הון סיכון ו-Private Equity.
המאקרו מפתיע: הלקחים מהנדל"ן והטכנולוגיה
השנים האחרונות לא היו חסינות מאתגרים. רוני זכאי מסבירה כי תחום הנדל"ן, וספציפית שוק המשרדים שנחשב בעבר ל"בטון" בטוח, חווה טלטלה משמעותית בעקבות הקורונה – אתגר שאף גוף מוסדי בעולם לא חזה במלואו. במקביל, שוק ה-VC של שנת 2021 לימד את המוסדיים שיעור בחשיבות הדיסציפלינה: כניסה לחברות בשלבים מוקדמים מדי, בשוויים גבוהים וללא יכולת חיזוי טכנולוגית, הובילה לחידוד האסטרטגיה המוסדית.
מבט ל-2026: מהפכת ה-AI והתשתיות
כשמביטים קדימה לעבר 2026, שני תחומים מסומנים כמרכזיים:
- הבינה המלאכותית (AI) כהזדמנות תשתיתית: ה-AI הוא משנה משחק אמיתי, אך המוסדיים לא מחפשים רק את אפליקציית התוכנה הבאה. המיקוד עובר לתשתיות המאפשרות את המהפכה – מרכזי נתונים (Data Centers) ותשתיות אנרגיה עצומות הנדרשות לתפעולם.
- המשך הצמיחה של החוב הפרטי (Private Debt): בעידן של ריבית גבוהה, המוסדיים נהנים מהיותם המממנים. מגדל, שהקימה צוות ייעודי לתחום כבר ב-2016, רואה בחוב הפרטי אפיק יציב המייצר תזרים משמעותי.
חוב פרטי: בין רעשי רקע להזדמנויות של פעם בעשור
בעוד שבתקשורת הכלכלית נשמעים לא פעם "רעשי רקע" סביב עולם החוב הלא סחיר, הכוללים חששות מיציאת כספים והפעלת מנגנוני הגנה (Gates), רוני זכאי מציעה זווית ראייה מוסדית מפוקחת. לטענתה, התנודתיות הזו נובעת בעיקרה מכניסה של משקיעי ריטייל (Retail) לשוק, המגיבים בחדות ובמהירות לתנאי השוק, בדומה להתנהגות בשוק הסחיר.
"במקום שבו כסף יוצא, נוצר מקום להשקיע", מסבירה זכאי. במגדל לא מזהים כרגע בעיה מהותית בהלוואות עצמן, אלא להפך: עבור גוף עם "כיסים עמוקים" וסבלנות, נוצרות כעת הזדמנויות לשפר תנאים ולהיכנס לעסקאות איכותיות בקרנות שאינן חשופות ללחצי פדיונות של הציבור הרחב.
אולי יעניין אותך לקרוא בנוסף: השקעה בחוב לא סחיר: מדריך ללקוחות פרטיים (2025)
הקרב על המבנה: מדוע מגדל מעדיפה קרנות סגורות?
אחת התובנות המעניינות בראיון נוגעת למבנה המשפטי של ההשקעה. למרות הפופולריות של קרנות ה-Evergreen (קרנות פתוחות), מגדל מעדיפה באופן מובהק להשקיע בקרנות סגורות.
הסיבה לכך נעוצה בניהול הסיכונים של המשקיע לטווח ארוך:
- מניעת "מרוץ אל הבנק" (Run on the bank): גוף מוסדי אינו רוצה למצוא את עצמו בסיטואציה שבה משקיעים קטנים מושכים כספים בבהלה, והוא נשאר האחרון בתוך הקרן.
- זהות אינטרסים: למגדל עדיף להיות מושקעת לצד גופים מוסדיים דומים, שכולם מחויבים לתקופת השקעה ארוכה ומאפשרים לנכסים להיפרע בצורה טבעית ומדורגת.
כאשר מגדל בוחרת בכל זאת להיכנס לקרן פתוחה, היא תעשה זאת כמשקיע עוגן המביא "כסף גדול", ובתמורה תקבל הטבות כלכליות משמעותיות שאינן זמינות למשקיע הרגיל (פרמיית "משקיע עוגן").
אולי יעניין אותך לקרוא בנוסף: קרנות פתוחות לעומת קרנות סגורות – האם הגמישות שווה את המחיר?
שוק הסקנדרי: הנזילות חוזרת לשולחן
אחת המגמות המרתקות שנדונו בראיון היא צמיחת שוק ה-Secondary. בעקבות "אפקט המכנה" (Denominator Effect) – מצב בו ירידות בבורסה מגדילות את המשקל היחסי של התיק הלא סחיר מעבר לרצוי, גופים רבים נזקקו להנזיל נכסים. מצב זה יצר הזדמנויות לרכישת נכסים איכותיים בדיסקאונט, והפך את הסקנדרי לכלי ניהול אקטיבי בתיקי ההשקעות.
כיצד משקיע כשיר צריך לפעול?
בסיום הראיון, רוני זכאי פורטת את הניסיון המוסדי שנצבר במגדל לכדי שלושה כללי אצבע קריטיים עבור המשקיע הפרטי המבקש דריסת רגל בעולמות הלא סחירים:
- הבנת "נתיב הכסף" והנזילות: רוני מדגישה כי השקעות לא סחירות דורשות אורך רוח משמעותי. בניגוד לשוק הסחיר, כאן הכסף אינו זמין למשיכה בנקודות זמן משתנות, ועל המשקיע להבין מראש האם מבנה הקרן (סגורה מול פתוחה) תואם את צרכיו האישיים. היא מציינת כי בעוד שמוסדיים מעדיפים קרנות סגורות כדי להימנע מ"מרוץ אל הבנק", משקיעים פרטיים עשויים למצוא מענה מסוים בקרנות פתוחות, אך גם להן מגבלות נזילות שחשוב להכיר.
- מודל ה-Deployment וה-IRR האמיתי: נקודה שמשקיעים פרטיים נוטים להחמיץ היא הדרגתיות ההשקעה. בעוד הלקוח הפרטי מעדיף לרוב להפקיד את כל הסכום בבת אחת, רוני מסבירה כי בשוק הלא סחיר ההון נפרס לאורך שנים דרך משיכות (Capital Calls). לדבריה, ניהול נכון של פריסת ההון הוא המפתח להשגת ה-IRR (שיעור התשואה הפנימי) האמיתי של ההשקעה.
- חיפוש "קומפורט" מוסדי ושקיפות: הטיפ החשוב ביותר של זכאי למשקיע הכשיר הוא לא לפעול לבד בחלל ריק. היא ממליצה לבדוק תמיד מי הם השותפים הנוספים בקרן. נוכחות של גופים מוסדיים גדולים צריכה להעניק למשקיע הפרטי "קומפורט", שכן היא מעידה על כך שהקרן, הצוות והאסטרטגיה עברו הליך בדיקת נאותות (Due Diligence) מעמיק, מקצועי ושקוף. מעבר לכך, היא מעודדת משקיעים לעמוד על זכותם לקבל את מירב המידע והנתונים כדי לעקוב באופן אקטיבי אחר ביצועי ההשקעה שלהם.
ב-Lempert Family Office אנו מסייעים ללקוחות בביצוע הבדיקות הללו בדיוק, לטובת התאמת ההשקעות לצורכי הלקוח מבחינת נזילות, "קומפורט" ושקיפות המידע. יש לנו פתרונות שמאפשרים ללקוחות לנהל ביעילות, באופן חלק ושקוף את מנגנון הקריאות המדורגות לכסף ואת החזרות המדורגות של ההון, כך שההון לא מפסיק לעבוד לרגע.
* המידע המוצג בכתבה זו נועד למטרות העברת ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, השקעה או המלצה לרכישת מוצרי השקעה כלשהם. כל ההחלטות הפיננסיות צריכות להתבצע בהתייעצות עם יועצים מקצועיים המורשים בתחום ובהתאם לנתונים האישיים של המשקיע. אין לראות במידע זה הבטחה לתשואה עתידית או אחריות למידת הצלחת ההשקעות. הכותב ו/או Lempert Family Office אינם נושאים באחריות להפסדים או לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג.
